
לשון קשורה
לשון קשורה (Tongue-tie) הינה מצב מולד, בו הרקמה המקשרת
בין החלק התחתון של הלשון לבין רצפת הפה (פרנולום)
מגבילה את התנועה התקינה של הלשון.
כתוצאה מכך מתקצר טווח התנועה של הלשון,
ומיומנויות כמו יניקה, עלולות להיפגע.
לשון קשורה היא תופעה שכיחה יחסית בגיל הינקות המופיעה בדרגות שונות בשכיחות של עד 4.2-10.7% מהילודים, והיא שכיחה פי שניים וחצי בבנים. ישנה נטייה משפחתית לתופעה זו, בחלק גדול מן התינוקות עם לשון קשורה יש מישהו נוסף במשפחה עם לשון קשורה.

אילו בעיות נוצרות עקב הלשון הקשורה?
הנקה
ללשון תפקיד חשוב במנגנון היניקה של התינוק. כאשר הלשון קשורה יניקתו של התינוק אינה אפקטיבית במלואה, והוא אינו מקבל את כמות החלב לה הוא זקוק, דבר זה יכול להתבטא באי שקט של התינוק, בחוסר עליה במשקל ולעיתים גם בצהבת, שאיננה יורדת. ומבחינת האם, בהיווצרות גודש שיכול להחמיר לדלקת בשד. בנוסף, יניקה עם לשון קשורה עלולה להוביל לפצעים באיזור הפיטמה של האם ולהוות גורם כואב ומפריע בדרך להנקה מוצלחת.
בשל מגבלת התנועה של הלשון התינוק יכול לשאוף חלב תוך כדי יניקה שעלול ליצור גודש של נוזלים בריאה ומתח סביב ההנקה.
כמו כן, יכול להיות קושי במעבר למוצקים בגלל "לישה" לא מספיק טובה של המזון על ידי הלשון וקושי בתמרון של האוכל בפה בצורה בטוחה.
לשון קשורה עלולה לגרום גם לרפלקס הקאה מוגבר דבר שיקשה על הכנסת כל גוף זר לפיו של התינוק ויצור קושי בהנקה, קושי בשימוש במוצץ וחקר העולם באמצעות הפה, בעתיד נראה גם רגישות לכל טיפול בפה.
הפרעות בדיבור
בעיה נוספת המקושרת לתופעת הלשון הקשורה היא הפרעות בדיבור ובהגייה של הברות ואותיות, למשל "ל", "ט", "נ", או "ד".
מתברר שרק במקרים בודדים ממש הלשון הקשורה תגרום לבעיה בדיבור למרות קיום התופעה, וככל הנראה הילד יצליח להתגבר על הליקוי הפוטנציאלי בכוחות עצמו וללא צורך בעזרה. יש לציין שבמקרים רבים הקרום נסוג באופן טבעי במהלך הצמיחה של הילד בחודשי חייו הראשונים.
בעיות שיניים וחניכיים
בעיות שיניים וחניכיים עלולות גם הן להתפתח בעקבות המגבלה של הלשון הקשורה בתפקידה בניקוי חלל הפה משאריות מזון, כפי שהלשון אמורה לעשות. הדבר עלול לגרום לגירוי ולדלקת של החניכיים, ולעתים נדירות גם לריח רע מהפה.
הפרעות מכניות שונות
הלשון איננה יכולה לפעול בחופשיות בחלל הפה וייתכן קושי מסוים בליקוק (של גלידה, למשל), ואולי מכשול בנישוק בגיל ההתבגרות, בו ללשון, כידוע, תפקיד חשוב…
אבחון וזיהוי
סימנים שכדאי לשים לב אליהם:
- תינוק עצבני יתר על המידה או בררני, גם לאחר האכלה.
- קושי בהבאת התינוק למציצה או בתחזוקה של המציצה, ניתוק במהלך ההנקה או השמעת קולות צקצוק.
- התינוק עלול להתעייף מהר מאוד בזמן ההנקה או להרדם לפני שהספיק לאכול מספיק.
- עלייה איטית במשקל או ירידה במשקל.
לשון קשורה אינה מפריעה במציצה (ולכן האכלה מבקבוק אינה נפגעת), היא מפריעה לתנועת הלשון בהארכה ובהרמה על מנת לבצע פעולת חליבה.
מהו הטיפול?
- הטיפול הוא פשוט – ניתוק המיתר בתחתית הלשון. בטיפול בלשון קשורה נעשה שימוש במספריים ייעודיות סטריליות, והכאב הכרוך בכך בינקות גורם לבכי של שניות עד דקות ספורות.
- ניתן להשתמש באלחוש מקומי, במשחה ייעודית לריריות הפה על בסיס Lidocaine או תכשירים דומים, על פי שיקול דעת הרופא המבצע את הפעולה. בילודים מומלץ לתת מספר טיפות של מי סוכרוז בריכוז של 25%-30% על לשון התינוק לפני הפעולה.
סיבוכים
הסיבוכים הינם נדירים מאוד ולרוב ההליך מסתיים ללא אירועים מיוחדים.
- רצוי לשקול יעוץ הנקה חוזר במקרה של חוסר שיפור מספיק בהנקה לאחר ביצוע החיתוך. במרפאתו קיים צוות משולב של מדריכת הנקה יחד עם רופא מומחה לצורך מתן מענה מקיף ונכון לתינוקך.
- האם מייד לאחר שחרור של הלשון הקשורה יהיה שיפור בהנקה?
שיפור בהנקה צפוי אצל בין 70% ל-80% מהתינוקות העוברים את הפעולה. תינוק שזה עתה נולד ועדיין לא סיגל לעצמו הרגלי יניקה, ילמד מהר מאד כי ההנקה קלה יותר לאחר החיתוך. לעומת זאת, תינוקות שכבר יונקים זמן מה, יצטרכו להתרגל לכך שלשונם משוחררת והתהליך עשוי לקחת מספר ימים, בכל מקרה, כדאי לתרגל הרמות לשון בעזרת האצבע של ההורה ויתכן כי יהיו מקרים בהם יהיה צורך לתרגול נוסף מעבר לכך.